תרגמה את עיקרי המאמר: ליאורה מחט*
המאמר המקורי באנגלית להורדה (יש להכניס את הסיפרה 0 ל-Price)
EMDR מתערב באופן ישיר ברשת הזיכרון באופן נוירופסיכולוגי על מנת לסייע בעיבוד הזיכרון, ובכך ליצור אמונות חדשות ובריאות יותר על עצמך ועל העולם.
ה-NC נתפסות כחוויות עבר לא מעובדות. הבהרתן משרתת שתי מטרות – האחת היא ביסוס ה-PC והשנייה מגבירה את הסיכוי לעבוד על חוויות טראומטיות נוספות שמתקשרות לרשת הזיכרון ולתפיסה העצמית.
לפני העיבוד, המטופלים שלנו אומרים שהם יודעים שה-PC הוא נכון, אבל הם לא מרגישים את זה. כשמבקשים מהמטופל לבחור PC לפני העיבוד, זה מפעיל אלמנטים בזיכרון המסייעים בתראפיה ובעיבוד, מאפשרים גישה למשאבים.
אלמנטים בבחירת ה-NC:
ה-NC הוא אמונה בלתי הגיונית שבאה למחשבה כאשר מתמקדים בזיכרון המפריע.
ה-NC הוא לא מה שחשבת באותו הזמן כשהאירוע קרה, הוא לא תיאור אמיתי של החוויה, לא מחייב שהאמינו בו כל הזמן.
ניתן לומר למטופל: "אילו מילים הולכות הכי טוב עם התמונה, שמבטאות את האמונה השלילית על עצמך או את החוויה?".
יש להימנע מלשאול – מה אתה מרגיש לגבי עצמך בתמונה הזו, אנו רוצים לייצר אמונה ולא הרגשה.
בבחירת ה-NC/PC השתמש באותו חוש המתאים לתיאור המטופל' לדוגמא אם המטופל מתאר שמיעת קולות או פיצוצים,
שאל – כ"שאת נזכרת בשמיעת הקולות, אילו מחשבות יש לך על עצמך עכשיו"?
השתמש בתחושות הגוף או במראות וויזואלים על מנת לעורר מחשבה.
קריטריונים לבחירת NC:
הקריטריון הראשון - שהוא חייב להיות לא רציונאלי, אמונה שלילית לא הגיונית על עצמי. היא בדרך כלל מבוססת על אשמה
או בושה. NC יכול להיות לא רציונאלי בלי להיות ביקורת עצמית או האשמה עצמית כאשר מתעסקים עם אירועים קשים.
אמירה יכולה להיות – אני הולך למות, או זה נורא. אמירות אלו משקפות את הרגע הנוראי של טראומת העבר הנעולה בזמן הווה. אחרי עיבוד של האספקטים הללו בטראומה, יכול להיות עוד NC שעולה, כמו: "הייתי צריך לעשות עוד משהו".
ה-NC מייצג אמונה פנימית עכשווית. הוא מגיע מזכרונות בולטים או בסיסיים והוא ממשיך להפעיל ולהשפיע על המטופל בהווה, כולל בזמן העיבוד.
טעויות נפוצות: קבלת תיאור שלילי של נסיבות, קבלת NC הממוקם בעבר.
כאשר המטופל מציע תיאור, שנו את התיאור שלו לשאלה – כשאתה חושב על (התיאור), מה אתה חושב על עצמך עכשיו?
או – מה זה אומר עליך? זה בד"כ מתחיל ב – אני...
הקריטריון השני - ממוקד בנושא של הקליינט. המטפל צריך להקשיב בתשומת לב על מנת לזהות את נושא הליבה.
הקריטריון השלישי - קיום של אפקט רגשי. כאשר אומרים או שומעים את ה-NC, על המטופל להראות או להרגיש יותר בושה, פחד, כעס או רגשות אחרים.
הקריטריון הרביעי - השפעתו הכללית על חייו של המטופל. אמונה כי ה-NC ישפיע על תחומים שונים בחיים של המטופל, בזמנים שונים, כולל בהווה.
הטעויות הנפוצות המתייחסות לקריטריון זה הם שה-NC ספציפי מדי לאירוע, כמו – "הייתי צריך לנעול את הדלת" שצריך
לשנות ל- "לא עשיתי כל מה שאני יכול" או "זו אשמתי".
מה יכול לסייע בבחירת ה-PC:
כשבוחרים PC יש לשאול – אילו מילים היית מעדיף שיהיו כשאתה חושב על האירוע?
איך תעדיף לחשוב על עצמך כעת כשאתה חושב על הזיכרון?
לא לשאול – מה תעדיף להרגיש לגבי עצמך.
כדאי לשאול – מה המשמעות של זה עבורך? האם תוכל לבטא זאת במשפט שמתחיל ב – אני...
קריטריונים לבחירת PC:
הקריטריון הראשון - שהוא מייצר אמונה חיובית פנימית.
PC יכול לייצג עבר נוראי שהסתיים – "אני בטוח עכשיו", "זה נגמר" או "הייתה לה בעיה לתת אהבה".
הסוג הזה של PC בדרך כלל משולב באמירה כמו – "מגיע לי, אני חזק עכשיו".
טעות נפוצה היא עירוב מילים שליליות כגון – "אני לא נגעל יותר". אנו לא מקבלים מילים שליליות בבחירת PC.
אנו מחפשים חשיבה חיובית כגון – "אני בסדר כמו שאני" .
טעות אחרת היא בחירת PC שמכיל חשיבה לא רציונאלית על שינוי אירועי עבר: למשל – האירוע – אבא ניצל אותי.
NC – אני לא אהוב. PC לא רציונאלי – אבא שלי אוהב אותי. PC מתאים – אני אהוב עכשיו.
הקריטריון השני - מתמקד ברצון המטופל לשינוי.
טעות היא לדחוף ל-PC שהוא צעד גדול מדי למטופל.
ה-PC החיובי ביותר יכול להיראות לא אפשרי. יש לעדן את ההגדרה, למשל – "אני לומד לאהוב את עצמי עכשיו",
במקום – "אני אוהב את עצמי".
הקריטריון השלישי - הוא מוכלל וקצר, בין 3-8 מילים, מתחיל באני...
הקריטריון רביעי - אפקט חיובי.
יש לשים לב שצריכה להיות התאמה בין ה-PC וה-NC מבחינת התמה.
השתמש בניסיון ובידע הקליני על מנת לשאול ולהבהיר עם המטופל את הנושא ואל תניח אוטומטית שיש לך את ה-PC הלא נכון. אתה יכול לומר – אילו מילים הכי קשורות לרגשות הלא נעימים שיש לך כשאתה חושב על האירוע?
דוגמאות:
אביא מס' דוגמאות ל-PC ול-NC ראשוניים, שלאחר עיבוד עם המטפל דויקו ועברו שינוי.
הנושא- זיכרון קשה מהתקופה בה מטופלת חלתה בפוליו וצרכיה לא נענו על ידי אחרים
NC:
PC:
הנושא- אף אחד לא יעזור לי בבעיות הרגשיות והכלכליות שיש לי
NC:
PC:
הנושא- דיכאון לאחר תאונת דרכים לפני שנה
NC:
PC:
הנושא- אפליה מגדרית
NC:
PC:
- יש לשים לב לנטייה של המטפל והמטופל לחזור לחשיבה מאגית.
למשל, משפט כגון – זה לעולם לא יקרה, הוא חשיבה מאגית.
אבל משפט כמו: מה שיקרה – אצליח להתמודד עימו. זו חשיבה ריאלית, עם מעט סיכון. - התחושה הפיזית של המטופל פוחתת לאחר כמה סטים של תנועות עיניים.
ככל שהיא הופכת לחלשה יותר התמונה משתנה באופן ספונטאני.
EMDR היא שיטה מורכבת, היא לא רק תנועות עיניים.
הרבה פעמים ניתן להשיג התקדמות משמעותית רק על ידי פורמולציה של המקרה.
דוגמא:
המחבר נותן דוגמא בקורס שהעביר (שלב 2 בלימודי EMDR) ובשל קוצר הזמן ניתן היה רק לבצע פורמולציה (NC,PC,VOC,SUD).
המתנדב העלה תחושה של חרדה חברתית כשהוא נמצא בקבוצה. מדובר במטפל יהודי שגר בארה"ב.
הקבוצה הונחתה למצוא זיכרון. המטופל סיפר כי למד בתיכון גדול במגמת ספורט במטרה לקבל מילגה.
NC – אני לא טוב מספיק
PC – אתקבל בקבוצה כמו שאני
VOC – 1
SUD – 10
רגש – טרור
בשל ה-SUD הגבוה, ה-VOC הנמוך והעדר זיכרון ברור, המטופל נשאל האם קיים זיכרון מחטיבת הבינייים? – לא נמצא.
זיכרון מבית הספר היסודי – לא נמצא. זיכרון מהגן – אז עלה זיכרון שהוא ומשפחתו עברו באמצע הלילה לשכונה מאד קשה בניו יורק, לא התערו שם כי רוב תושבי השכונה היו שחורים והם היו המשפחה היהודית היחידה, והוא גדל בהזנחה רגשית. מכאן עלה:
NC – יש משהו לא בסדר איתי
PC – אני בסדר כמו שאני
VOC – 3
SUD – 8
המטופל היה נרגש לגלות את המקורות של הפרעת החרדה שלו – מעולם לא קישר בין הילדות שלו בשכונה לבין הפרעת החרדה שהתפתחה והוא חש מועצם. הפורמולציה לא פתרה את הבעיה אבל זה התחיל את התהליך.
לסיכום – פורמולציה של מקרה היא פעמים רבות איזון הפרספקטיבה של המטופל, המוגבל בד"כ בראייה קדימה את עצמו, והראייה של המטפל שחייב להעריך את אירועי החיים של המטופל ואז להתמקד במטה קוגניציות שיכולות לתת עוד אופציות וחופש למטופל בהווה. אחרי האינסטלציה של הPC שבחר המטופל, אינסטלציה נוספת יכולה להתקיים.
*ליאורה מחט: עו"ס קלינית, מטפלת קבוצתית ופרטנית. קב"נית סגל בשב"ס ממיתר.
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר