תאור מקרה - ענת ריבלין*
אלון, בן 54, גדל כבן קיבוץ בלינה משותפת, נשוי +2, עובד כעצמאי. הוא הגיע לטיפולי במטרה לטפל בקשיים רגשיים סביב מצבי חיים שונים. הוא תיאר חוויה בסיסית של דכדוך, בלבול וקושי גדול בעת הקימה בבוקר, חרדה מפני סכנה או קטסטרופה כלכלית שמלווה אותו לאורך חייו בעוצמות משתנות הקשורות גם לתנודות ברווחיו כעצמאי וקשיים בזוגיות הבאים לידי ביטוי בתלות רגשית גבוהה המביאה לחיכוכים ומתח לעיתים קרובות.
אלון מתאר ילדות קיבוצית מורכבת, הורים אשר התקשו להעניק חום והכלה רגשית וכמובן בית הילדים על כל השלכותיו: הצורך המתמיד לתפוס מקום בתוך קבוצה, תחרות על גבריות, שרדנות וחוסר לגיטימציה לביטוי רגשי הנתפס כתבוסתנות וחולשה. כילד רגיש, חווה תחושות של חוסר ערך וחוסר אונים אשר בקונטקסט והאתוס הקיבוצי של אז נחוו כסכנה קיומית מתמדת (ניתן אולי לסכם זאת כתפיסה שבה "החזק שורד" או "החזק ראוי").
לאורך חייו פנה למספר סוגי טיפולים אשר סייעו לו בהתמודדות. גם כיום משתתף בסדנאות מודעות ותמיכה מאסכולות שונות. ניכר כי הוא בעל מודעות גבוהה לעצמו, ויחד עם זאת פנה אלי כיוון ששמע על ה-emdr וקיווה כי טיפול בשיטה זו יסייע לו באופן יותר עמוק ואף מהיר.
התחלנו עם עיגון מקום בטוח. אלון תיאר מעיין "סודי" אליו הולך לעת מצוא ושם חש רגוע ומוגן.
התחבר גם לעוד חוויה מיטיבה של קבלת שבת קהילתית חוויתית שהוא מוביל.
עבודת הemdr הראשונה התייחסה לאירוע שקרה לאחרונה: הוא הגיע הביתה והפתיע את אשתו בזר פרחים לרגל יום הנישואין ולאחר זמן מה היא הודיעה כי היא יוצאת לסדנא בה היא משתתפת מידי שבוע.
התמונה שנבחרה לעיבוד היא התמונה שבה האשה מודיעה בטלפון: "אני יוצאת לקבוצה".
Nc שנבחר: "אני לא שווה, לא חשוב"
Pc : "אני גבר מוצלח" בחרתי שלא לשנות את האמירה או לנסות לדייק אותה, היא נראתה לי יותר מחוברת לאלון באותו רגע וטובה דיה לצורך העיבוד.
Voc : 2-3
רגשות: זעם, עלבון, בושה, חוסר ערך
Suds : 10 גוף: מחנק / לחץ באזור הגרון.
במהלך הגירוי הבילטראלי (תנועות עיניים) אלון בוכה, מתקשה לבטא במילים את תחושותיו. בהמשך עולה תמונת בתו בהיותה תינוקת, יחד עם כאב ותחושת החמצה, לאחר עוד מספר גירויים עולה כמיהה לקשר והענקת אהבה לבתו, תחושת פספוס. בסיום הפגישה מדווח על תחושת הקלה ויותר נינוחות. Suds 5. עשינו שימוש ב"מיכל" וסיכמנו שנמשיך בעיבוד בפעם הבאה.
בפגישה הבאה המשכנו בתהליך ואלון דיווח על suds 0. המשכנו לאינסטלציה של ה pc, אלון מדווח על תחושת הקלה של כעין התמסמסות מועקה שחש בחזה. חושב על המילה "שחרור". אומר כי חש שיש לו עוד מה לשחרר. לדבריו היה רוצה "לבכות עד הסוף". אמירה ששווה בירור והבנה. מהו "הסוף"? כביכול כמיהה למשהו טוטאלי ומספק. אולי לא ריאלי?
לפגישה הבאה מגיע אלון מעט ירוד. לשאלה של שלב 8 עונה כי מצבו: "לא טוב". מתאר ייאוש, אולי קיווה או ציפה באופן מודע או לא כי הפגישה הקודמת תביא לריפוי מהיר? מחפש רגיעה דרך האזנה למוזיקה אך מערכת האודיו ברכבו התקלקלה. תסכול בתחום המיניות: "אני מגיע ליחסי מין כמו ילד, אני לא רואה אותה, רוצה רק את היחס, את המין, זה לא טוב" עסוק בשיפוט עצמי, עסוק במחשבות על כך כי אשתו לא מעוניינת בו מינית, נעלב, מתוסכל. נפגע בקלות, חש חוסר שייכות. אני מסיקה כי לאלון קשה עדיין לתחזק את ההקלה שהשיג. הוא עדיין מושפע בקלות מגירויים שונים וזקוק להמשך עבודה וייצוב רגשי.
לצורך העבודה הפעם התמקדנו בעיבוד תמונה מטיול משפחתי עם משפחתה המורחבת של אשתו בו חש חוסר שייכות ובדידות. התמונה שהעלה הייתה: אני שוכב באוהל, מנסה להירדם ולא מצליח, מחשבות מטרידות. מבקש שיהיו בשקט והם נהנים ושמחים, לא מקשיבים לי ומרעישים.
Nc "אני לא יכול להירגע לבד" (תמה של סכנה וחוסר ביטחון או מוגנות)
Pc "אני יכול להירגע בכוחות עצמי" (יכולת להגן על העצמי, ביטחון)
Voc – 2
רגשות: קנאה, עלבון. עולה גם תמונה של בית הילדים בו חווה תחושות דומות.
גוף: לחץ באזור החזה העליון, "מערבולת של רגשות" "בכי שלא יצא" "אבן שלא ירדה מהלב" "משקולת של דמעות".
Suds 10
כצפוי, הגירוי הבילטראלי מביא להתפרצות של בכי ראשוני. מספר איך האחיין שלו אליו קשור מאוד ואף מזדהה עימו, החל לבכות ללא כל סיבה נראית לעין. גם אני רציתי, רוצה "על הידיים"...גם היום. אנו ממשיכים בעיבוד עד הקלה מסוימת ומסכמים להמשיך בשבוע הבא.
Suds בסיום המפגש: 3
סגירה, מיכל, מקום בטוח.
למפגש הבא אלון מגיע עם תחושות של תסכול מול האישה. הוא לא מעוניין להמשיך לשלב 8 ולחזור לאירוע של שבוע שעבר שכן הוא מוצף רגשית מתכנים עכשוויים, אני מחליטה לאפשר לו. מספר על הבקרים שלו. הוא אומר בחצי הומור אך ניכר שמתחבר לחוויה באופן אמיתי: "אני נעזר בחתולה שלנו כדי להתעורר ולהתאפס, היא כמוני...עזובה..גם אמא שלה עזבה אותה והיא קלטה אותי". "גם אני אסופי". מתאר ניסיונות חיזור שלו, השקעה בקשר שלא מצליחה להניב פירות. האישה עדיין לעיתים קרובות מידי אינה נענית לחיזוריו. "היא לא נותנת לי להרגיש גבר" תמה של תלות, צורך באישור. חש שהילד שבו מנהל את חייו ברוב המישורים ומעוניין לפעול ממקום בוגר. מסוגל להתבונן בעצמו מבחוץ.
אנחנו עושים flight back ועולה תמונה שלו כילד בגן. "כל הילדים משחקים ורק אני לא מעז לעשות כלום, לקחת משחק".
Nc "אני לא מצליח" (מתקשר לנושא חוסר האונים מהפגישה הקודמת)
Pc "אני יכול, אוהבים אותי"
Voc 1
רגשות: פחד, בושה, אשמה, בדידות, חוסר ערך
Suds 10 כאב בחזה, בלב.
במהלך הגירוי הבילטראלי אלון בוכה הרבה. בהמשך: "מרגיש שרואים אותי, אולי את רואה אותי, אולי אני" ממשיכים בגירוי, מתחילה הקלה בלחץ בחזה, עייפות. כשה suds יורד ל 0 אנחנו עוברים לאינסטלציה, אני בודקת עם אלון וה pc משתנה: "רואים אותי" (אני לא לוחצת לדיוק כדי לא להעמיס ומבינה כי הכוונה היא במובן של "אני קיים", תחושת ערך וממשות של העצמי) בהמשך התהליך בולט הנושא של חוסר מוגנות, חוסר ערך וצמא רגשי בדמות nc שונים: "אני לא מצליח" "אני חסר ערך" "אני אתפרק לחתיכות" "אני ילדותי" "אני כמו ילד" "החיים שלי בסכנה" "אני כלום" "אני לבד" "אני עלול למות" "אני לא חשוב" ועוד.
ויחד עם זאת בולט אצל אלון חוש ההומור, ציניות דקה, ידע רב בתחום המודעות וההתפתחות האישית, סקרנות ונכונות גדולה להשקעה בתהליך.
נראה כי אל מול האכזבה המתמשכת מן העולם (ההורים, הקיבוץ וחברת הילדים) שליוותה אותו בילדותו, קיימת ציפייה או כמיהה לפיצוי עוצמתי שיביא לריפוי מלא.
יש חוויה בסיסית של חוסר סיפוק ואולי פנטזיה למשהו אחר, מלא, ראשוני כמו חווית התינוק המוזן שצרכיו נענים. נעדרותה של חוויה זו מכאיבה לאלון. בנקודה זו אנו נמצאים כעת בתהליך. מדובר בתחושות טרום וורבאליות שאותן ניתן לגבש לכדי חוויה ולעגן אותה בהדרגה כמשאב חיוני ונגיש עבורו בתוך גלי הים הסוער לא אחת של עולמו הרגשי.
בשלב הטיפול כעת, אלון מדווח על יכולת גבוהה יותר שלו בהתמודדות עם מצבי דחייה וקונפליקטים בין אישיים. ההתרשמות היא כי יש אצל אלון כיום יותר ביטחון. הסערות הרגשיות עוד מופיעות. נראה כי הוא מאוד זקוק לקשר מכיל ותומך. בתחילת הדרך, הצהיר אלון על רצונו בטיפול מהיר ויעיל, אך בפועל, הטיפול אורך יותר זמן ויתכן כי הוא זקוק לזמן הזה בו הוא חווה תחושות של הכלה ומקום המקבל את הרצון שלו להיות "על הידיים" עדיין...
נראה כי כעת המטרה בטיפול היא לחזק את יכולתו של אלון להתמודד עם ההצפות הרגשיות, להתיידד מעט עם הילד הפנימי ולעגן באופן מחוזק יותר יכולות ויסות פנימיים.
כל אלה עשויים להביא להקלה מסוימת הקשורה לפגיעה ב-attachment בחייו המוקדמים. כמו כן, הקשר הטיפולי שנראה כיום איתן ויציב, יכול להוות מקור לעיגון חווית ההכלה, האמהות הטובה דיה והמוגנות.
התייחסות של אלון לאחר שקרא את הצגת המקרה:
"בטיפול הזה שעשיתי עם ענת הגעתי סוף סוף לחוויות המאוד ראשוניות שחיפשתי רוב חיי הבוגרים. עשיתי המון עבודה וטיפולים לפני הטיפול הזה אפילו הפכתי למטפל בעצמי, בילדים אוטיסטים ובנשימה מעגלית שהיא שיטת טיפול אשר בסיסה בשיטת "הלידה מחדש". באורח פלא את חוויית הלידה המחודשת חוויתי דווקא בטיפול הזה עם ענת. במהלך החודשים האחרונים מינואר ועד עכשיו פחות או יותר אני חווה משבר שכשמתאפשר לי לדבר עליו בהזדמנויות שונות אני משתמש במילים: "אני בתעלת הלידה". זהו זמן מאד ארוך וקשה להיות בתעלת הלידה, כך גם היו חיי בתחילתם: קושי איום ומתמשך. בטיפול הזה חוויתי את הכל ממקום חדש, בוגר יותר. יכולתי לעבור דרך החוויה הילדותית מאז תוך כדי שאני מעבד אותה מחדש בעזרתה המעולה של ענת. תודה"
לאורך התהליך מצאתי את עצמי לעתים קרובות מזדהה עם אלון, על אף שקורות חיינו שונים בתכלית, הזדהות זו הולידה לפרקים קושי בהכלה וקבלה של אלון, הרגשתי כאילו אני מתקשה לקבל חלקים מתוכי שהשתקפו בו. כיום, לאור הקשר שנוצר בהדרגה, אני חשה מסוגלת יותר לקבל חלקים אלה בסלחנות ומכאן לחוש אמפתיה גבוהה יותר כלפי אלון. כמו כן, בהיותי נשואה לבן קיבוץ, הרהרתי לא אחת בחוויות מהזוגיות ובעזרת אלון אף למדתי להבין יותר לעומק את האיש שלי.
מחשבה נוספת: נראה כי החוויה הילדית שאלון מתאר השתחזרה בתוך חדר הטיפול, ובמובן הזה, שיטת emdr "שמרה עלי" ויצרה תהליך הדרגתי שבו הפרוטוקול מהווה כלי רב עצמה גם כשאני הייתי מרוחקת יותר. והיום כשאלון מתחיל לנוע לעבר כעין "לידה מחודשת", וגם לאחר שקראתי את התייחסותו כאן ("התינוק" מסופק), אני יכולה אולי יותר להיות שם בשבילו כאם רגשית טובה דיה...
_________________________________________________________________________
ענת ריבלין, M.S.W, למדה EMDR שלב 1+2 וכן שלב 1 ב-EMDR ילדים. מנהלת יחידה לטיפול בהתמכרויות ביקנעם, בעלת קליניקה פרטית בהושעיה, מטפלת בילדים ומבוגרים, מדריכת סטודנטים ותיקה לעבודה סוציאלית, מנחה קבוצות לאסירים משוחררים.
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר