כותבת חמוטל ארבל* :

ריטריט ג'יימי מאריש EMDR ומיינדפולנס – שני שדות שאני עסוקה בחקירה אינטנסיבית שלהם בתקופה האחרונה. לכן כשהגיעה ההזמנה לריטריט לא היתה אפשרות שלא אהיה שם, גם במחיר ויתור על תוכניות אחרות (סליחה, אמא).
ואחרי הסדנה החיבור הזה נראה לי עוד יותר טבעי והגיוני. כמה וכמה הנחות יסוד משותפות לשתי הגישות: ראייה הוליסטית של גוף-נפש; התבוננות בכל מה שבא – רגשות, תחושות גוף, קוגניציה; תשומת לב לא שיפוטית; סריקת גוף; אינטגרציה עם גישות אחרות; ושאלת השאלות: למה את שמה לב עכשיו?

ג'יימי מאריש מחברת EMDR עם מיינדפולנס בצורה אורגנית, בשלבים שונים של הפרוטוקול.
הזמין ביותר הוא שלב ההכנה, שלב 2, בו היא מציעה שלא להסתפק במקום בטוח אלא לשלב מיומנויות מיינדפולנס לצורך סטביליזציה. מיינדפולנס מסייע בבנייה של מודעות לגוף, ולכן ככל שניתן למטופלת בשלב ההכנה יותר מיומנויות, כך היא תוכל לשאת יותר מצוקה בעיבוד. בנוסף, בשתי הדגמות של פרוטוקול מלא ג'יימי הראתה איך היא משלבת מיומנויות מיינדפולנס כ-interweaves בשלב העיבוד, וכן בסריקת הגוף ובהמשך הפרוטוקול.

וככה מול הים, כארבעים אישה ואיש, על מזרוני יוגה (היי תודה על זה!), מעט הוראה פרונטלית והמון התנסות. התנסינו בכלים שונים ומגוונים של מיינדפולנס, התנסינו בMindful Dance (למה את שמה לב עכשיו?), התבוננו בעצמנו ובעבודתה של המאסטרית. חמה, צבעונית, משוחררת, בלתי אמצעית.
מה שהכי מקסים בעיני הוא החופש שג'יימי לוקחת לעצמה בפרשנויות שלה לעולמות התוכן שמהם היא שואבת, ויוצרת תמהיל שהוא לגמרי אישי. שום משטרה לא רודפת אחריה – לא משטרת הפרוטוקול ולא משטרת המיינדפולנס, והיא רוקדת ושרה את דרכה אל הלבבות. אני רואה איך השתנתה עבודתי בזמן הקצר שחלף מאז הסדנה - כמה לקחתי לקליניקה, כמה הכלים האלה יישומיים, הגיוניים, עובדים. תודה. 

*חמוטל ארבל: מטפלת בעזרת EMDR, מטפלת באמנות במבוגרים, מתבגרים וילדים ביחידה האקסטרנית של מרכז חירום וכן בקליניקה פרטית בפרדס חנה.