כשהעיבוד הולך לאיבוד:
עקרון הצעד אחד אחורה (OSB)
בעבודת עיבוד EMDR עם התמכרויות ותקיעויות
מאת: *יוני אלקינס ו**תולי פלינט
פתיחה
ניתן לדמות את התמודדותו של המכור עם מושא ההתמכרות להתמודדות מסוימת של הטייס בטיסה מהירה. אחת הסכנות הגדולות אצל טייסים בכלל ואצל טייסי קרב בפרט היא כניסה לסחרור במהלך הטיסה. הסכנה גדולה עד כדי כך שהיא הגורם העיקרי להתרסקויות כתוצאה ממה שמכונה "טעות אנוש" וטייסים נדרשים להתאמן לקראת הסחרור וללמוד את הסכנות הקשורות בו, את התהליך שעשוי להוביל אליו ובעיקר, את היציאה ממנו. הטייס למעשה מאבד את תחושת האופק וטס במלא המהירות אל תוך הקרקע כאשר הוא למעשה בטוח שהוא טס לכיוון השמיים. כך גם המכור, בעת סחרור השימוש, הוא עושה שימוש בסם או
בהתנהגות, במחשבה שהוא מועיל לעצמו, כאשר למעשה הוא מזיק לעצמו.
גם בעולם הנפש קיימים סחרורים. ידוע למשל הסחרור העברייני אותו הגדיר נתי רונאל (רונאל, 2010) והסחרור הקשור באלימות אצל גברים הנוטים לאלימות (בוכבינדר, 2005). ההתמכרות מוגדרת כסחרור וכניסה למעגל שאין ממנו יציאה, כאשר עבור המכור כניסה לסחרור משמעה מעידה, נפילה מחדש לדפוסי התנהגות, שימוש ומחשבות הרסניים ולא יעילים לעיתים עד סכנת מוות (אלכוהוליסטים אנונימיים, 2008 ; אקשטיין 1998). גם מטופלים הנוטים לחשיבה מעגלית קטסטרופלית נמצאים בסכנה להגיע לסחרור. יש לציין כי רבים מהמטופלים מודעים לכך והפחד מפני סחרור הוא הסיבה שהם נמנעים מטיפול או שהם נמנעים מנגיעה ישירה במחשבות, התנהגויות, ודפוסים המובילים לסחרור. לעיתים עד פוביה מעיבוד.
מטפלים אחראים חייבים להכיר בסכנת הסחרור אצל מטופליהם ובעיקר אצל נפגעי התמכרות ותבניות חשיבה והתנהגות מעגלית. לצערנו, לעיתים המטפל גורם בתום לב לסחרור אצל המטופל. הטיפול (Shapiro, Wesselmann & Mevissen, 2017) ב-EMDR ביחד עם כוחות הריפוי אותם הוא מביא אל השטח יכול לעיתים לגרום לסחרור כזה אצל המטופל.
במצבים אלו, עקרון ה-"Go With That" המוכר והאהוב לא עובד ואף מסוכן. מאמר זה עוסק במצבים השונים בהם סחרור מהווה סכנה ברורה ומידית, בזיהוי הסחרור כאשר הוא מתרחש, וכן בהצעה אופרטיבית להתמודדות עם מצב זה.
במאמר זה נציג את השערותינו אודות הסחרור של המכור והצעה להימנעות וטיפול בתופעה מסוכנת זו.
מאמר זה עוסק במכורים-פעילים או במכורים-נקיים שהגיעו על מנת לעבד את הטראומה אותה חוו. יש להבחין בין אדם שסובל מ"שימוש שיצא משליטה" (substance abuse) ולמעשה כאשר יש סיכון או סבל אל מול השימוש האדם מסוגל לעצור את ההתנהגות, המחשבה או השימוש, לבין מכור אשר ימשיך להשתמש על אף סיכון משמעותי למצבו הנפשי ואף לחייו.
המכור בעצם ממשיך להשתמש על אף סכנה לבריאותו או לשלמות חייו או משפחתו.
מבוא
תופעת ההתמכרות בימינו נהיית יותר ויותר שכיחה וכמעט כל מטפל נפגש עם מטופל שסובל מהתמכרות פעילה המסכנת אותו, את סביבתו ואת התהליך הטיפולי. ברוב המוחלט של הפעמים, קיים רקע טראומטי משמעותי שהוביל למעגל ההתמכרות ולכן מן המצופה ש-EMDR, אחד הטיפולים היעילים ביותר לעיבוד טראומות יוכל להוות מענה יעיל להתמכרויות. אך עד כה לא נמצאה דרך יעילה אחת לתת מענה להתמכרויות מורכבות באמצעות טיפול EMDR שאינה מסכנת את המטופל.
הדרך המקובלת והיעילה ביותר היום לטיפול בהתמכרויות הינה באמצעות תכנית 12 הצעדים ליציאה ממעגל ההתמכרות מהתמכרויות שונות (חן, תשע"ב; גולן-שמוחה, הופמן ויעקב, תשע"ב; Galanter, 2007). מקור התכנית במסורת של אלכוהוליסטים אנונימיים (AA – Alcoholics Anonymous) והיא בבסיס הפעולה והחשיבה של כל קבוצות האנונימיים השונות. התכנית מדגישה את הצורך של המכורים להיעזר ברוחניות ובעיקר בכוח עליון או כוח גדול מהאדם על מנת להגיע לשליטה בהתנהגות או בשימוש ולצאת ממעגל ההתמכרות. התכנית מאורגנת ב-12 שלבים בדרך להחלמה פיזית, נפשית ורוחנית.
זוהי תכנית של יישום אישי ומכילה שלבי עבודה שונים (אלכוהוליסטים אנונימיים, 2001). אחת הסיבות ששיטה זו עובדת באופן מועיל כל כך נעוצה בכך שהיא מכירה באינסטינקטים שאינם מטיבים עם המכור, אותם נכנה "סחרור", ומציעה אלטרנטיבות אופרטיביות ויעילות גם כאשר האינסטינקטים וברירת המחדל מובילים אותו להתנהלות וחשיבה לא מסתגלת ולא יעילה.
יחד עם זאת, מטופלים רבים אינם מצליחים להישאר 'נקיים' בתוכנית בשל אמונות חוסמות שליליות עמוקות.
לצורך התמודדות עם מצב זה מפותחת שיטת (BLSTEPS Elkins & Flint, 2018) שמטרתה לשלב בין ה-EMDR ובין שיטת 12 הצעדים באופן יעיל, על מנת לסייע למכורים הקשים לעלות על דרך של ניקיון ולהתמיד בה ועל מנת לסייע למטפל במכור הקשה לעזור למטופל בהתמודדותו.
מניסיוננו ומהניסיון של אחרים, סחרור זה נובע מכך שמטופלים עם התמכרויות מורכבות נוטים לעבד מידע באופן לא אדפטיבי כברירת מחדל, ו"ליפול" לחשיבה מסוחררת כתוצאה מטריגרים טראומתייםו/או מטריגר של שימוש. לכן השלב הראשון בדרך לניקיון מוגדר על ידי התכנית בתור הימנעות מאנשים מקומות ומצבים שכל אחד מהם עלול להפעיל את הסחרור (אלכוהליסטים אנונימיים, 2001). תופעה זומסבכת משמעותית את תהליך העיבוד באופן 'טבעי' שאנו מבצעים ב-EMDR סטנדרטי, מכיוון שהעיבוד הסטנדרטי של EMDR עלול לעורר אצל מטופלים באופן עוצמתי אסוציאציות הקשורות לחוויה של הימצאות עם אנשים, מקומות ומצבים שיכולים להוביל לסחרור.
במאמר זה נציג את 'צעד אחד אחורה': אחד מהעקרונות המנחים של עבודת EMDR בטוחה ויעילה בטיפול בהתמכרויות בשם BLSTEPS ובאוכלוסיות מורכבות אחרות. עקרון זה מאפשר להימנע מעיבוד לא יעיל ואף מזיק שיכול לקרות בעבודה עם התמכרויות, ולהחזיר את עבודת העיבוד למצב אדפטיבי ובטיחותי.
כשהעיבוד הולך לאיבוד
התמכרות היא המצב בו אדם פועל, מתנהג, נוטל חומרים מסוכנים וממשיך לעשות זאת על אף שברור לחלוטין שפעולות
אלו פוגעות בו באופן ישיר. "נשארו לי 100 שקלים בארנק, הייתי צריכה סימילק לילד אבל בסוף לקחתי מנה".
(ג' מכורה נקייה מסמים).
ההבנה שעומדת בבסיס תכנית 12 הצעדים הנה שהמכור אינו יכול לשלוט בעצמו בכל הקשור למושא ההתמכרות שלו (כגון אלכוהול לאלכוהוליסט) (W., 1976). אחד הקונספטים המוכרים בעולם ההתמכרות הוא שכאשר מכור נכנס לדפוס ההתמכרות שלו, אין כל כך עם מי לדבר. זאת, בשל כך שכל הווייתו מגויסת לשימוש הבא או למציאת הסברים ושכנועים עצמיים לכך שהוא בסדר. הדרך בה מתייחסים אליו חבריו לתוכנית היא באמירה מלאה קבלה ואהבה, שהם שם כשיחזור לשפיות.
הדבר מתרחש מכיוון שהתמכרות משמשת אמצעי להתנתק מהכאב, ומשום כך ברירת המחדל של המכור היא להשתמש באותם דברים שהקלו עליו בעבר – ההתנהגות אליה הוא מכור (חן, תשע"ב; רונאל, תשע"ב; Bogenschutz, 2006; Galanter, 2007). ניתן להתייחס לתופעת ההתמכרות גם כמו אל עבודת חלקים- עבודה עם "המשפחה הפנימית" Internal Family System
(Schwartz, 2002) או על פי התיאוריה של הדיסוציאציה המבנית Structural Disociation
(Johnston, 2009; van der hart, 2006). על פי תיאוריות אלו, בתוך נפשו של כל אדם ובוודאי מכור-פעיל, פועלים מספר "חלקים אישיותיים". כאשר החלק המשתוקק הרוצה בשימוש מופעל, הוא משתלט על החלקים האחרים ומשתיק אותם, ואין כמעט דרךלמטפל או לאדם עצמו לתקשר עם החלקים הבריאים, אלו שמעוניינים יותר בהחלמה.
לאור כך, ניתן להבין עד כמה חשוב להימנע מלחזק דפוסי חשיבה, רגש ואסוציאציות שעלולות להיות מנת חלקו של החלק ה'משתמש', ובאם דפוסים אלו מתחילים להופיע ואנו ממשיכים עיבוד וגירוי בי- לטראלי, אנו עלולים באופן לא מכוון להפעיל את החלק הלא אדפטיבי ובכך להתחיל מחדש או להחמיר מעגל התמכרות.
התמכרות מנקודת המבט של ה-AIP
מודל ה-AIP אשר מהווה את ההסבר התיאורטי כיצד עובד טיפול (EMDR (Solomon & Shapiro, 2008 מציע כי זיכרונות טראומתיים לא מעובדים נמצאים ב"פקעת זיכרון" הנמצאת מחוץ ל "חלון הסבילות" (Window Of Tolerance (Sigel, 2012. כאשר זו מופעלת היא "משתלטת" על האדם וגורמת לו לפעול בניגוד לטובתו ולהבנתו הקוגניטיבית את עצמו ואת מצבו.
כאשר מתבוננים על הדרךשבה סולומון ושפירו (2008) מתארים את מנגנון עיבוד הזיכרון, דומה הדבר מאד לחוויה האישית אותה
מתאר כל מכור כאשר נדחף לכיוון שימוש. מודל ה-AIP מציע הסבר תיאורטי לצורך בעיבוד זיכרונותטראומטיים.
EMDR היא אחת השיטות היעילות יותר לבצע זאת. יחד עם זאת, אצל מכורים, עיסוק בשימוש מכניס אותם למצב דיסוציאטיבי בו מנותקים הן מהזיכרונות הלא מעובדים והן מהמשאבים שלהם. לכן, חשוב שלא לחזק שרשרת אסוציאציות דיסוציאטיביות זו. ומכך, המשך עיבוד במצב מסוחרר יכול להוות מנגנון מזיק במיוחד המחזק את הפקעת. אם נתייחס למושג של רגל פה רגל שם (Dual Attention) צריך להבין שאין רגל פה, ואין רגל שם. שני הרגליים רצות להשתמש. על כן מטרת המטפל חייבת להיות
לחבר את המטופל חזרה לכאן ועכשיו תוך כדי מגע עם החומר שדורש עיבוד.
זיהוי של סחרור
טיפול ה-EMDR עובד עם מנגנון הזיכרון. אנו עושים זאת באמצעות ארבעת הערוצים המוכרים:
תמונה או אסוציאציות של זיכרונות
מחשבות קוגניטיביות
רגשות
תחושות גוף
כל אחד מערוצים אלו יכול להפעיל מערכת עיבוד דיספונקציונלית בכך שהחלק המעוניין לחזור לשימושיאיים להשתלט.
יש לזכור כי מערכת עיבוד דיספונקציונלית זו מופעלת כאמצעי הגנה להתמודדות עם הצפהרגשית, משהו שהמטופל המכור לרוב יהיה די מוגבל ביכולתו להכיל. לאור כך, על המטפל לשים לבל תגובות, התנהגויות ושינויי מצב רוח ומצב רגשי, העלולים להיות בעייתיים בארבעת ערוצים אלו ועלולים להעיד על כניסה לסחרור.
לאור זאת, מומלץ להגדיר בשלב ההכנה עם המטופל מהם הסימנים שיכולים להעיד על כך ש'העיבוד הולך לאיבוד' כך שאם המטופל שם לב לכך באמצע הסט, יוכל לעצור בעצמו את הסט עוד לפני שהמטפל ישאללמה שם לב בסיומו.
כמובן, שכאשר המטפל מזהה חשד לסחרור עליו לעצור ולסייע למטופל להבין "מהקרה", "מתי קרה", "מדוע קרה" ועוד.
למעשה אנו עוזרים למטופל לזהות מצבים-התנהגויות-אנשים פנימיים ולהימנע מהם.
סימני תחילת סחרור בכל אחד מהערוצים:
* ערוץ האסוציאציות של זיכרונות: באם עולות אסוציאציות של זיכרונות או מחשבות הקשורות לשימוש, יש להפסיק את סט העיבוד במידי. זיכרונות אלו יכולים להיות: פעמים קודמות בה היה שימוש, חלומות הקשורות לשימוש, או מחשבות עתידיות על רצון להשתמש כמו גם על גירוי מידי ועכשווי.
* ערוץ הקוגניציות ומערכת האמונות: כאשר מתחילות מחשבות או אמונות שמתחילות להוביל לכיוון ששימוש יכול להוות פתרון,
יש להימנע מהמשך עיבוד. זאת, גם אם לא עלה זיכרון מסוים הקשור לשימוש.
לדוגמא, כאשר המטופל נשאל למה שם לב, יכול לומר שבעצם לא מבין מה כל כך גרוע בשימוש, או שאולי לא מכור לגמרי, או שחושב שאולי כן יכול רק לשתות לגימה ולהחליט מתי זה מספיק, ועוד.
* ערוץ הרגש: בערוץ זה אנו מבדילים בין שני סוגי רגשות: רגשות ראשוניים ורגשות שניוניים אותגובתיים. רגשות ראשוניים הינם רגשות העולים בקשר לזיכרון או חוויה מסוימת באופן ישיר.רגשות אלו תואמים ישירות את החוויה ולרוב יהיו לא נעימים במיוחד. רגשות אלו יכולים לכלולבין היתר: עצב, צער, בדידות, חרטה, אשמה, פגיעות, פחד, חוסר אונים, חרדה, ותסכול. רגשות אלו הינם רגשות אותם אנו רוצים ומסוגלים לעבד.
לעומתם, רגשות שניוניים או תגובתיים הינם רגשות שעולים בתגובה לרגשות הראשוניים ואינם קשורים באופן ישיר לאירוע.
אלו רגשות שהומרו מהרגשות הראשוניים ומאפשרים למטופלים התמודדות דיס-פונקציונאלית עם הרגשות הלא נעימים שעלו. דוגמא לרגשות אלו יכולה להיות: כעס או זעם (בתגובה לחוסר אונים או תסכול), ודיכאון או ייאוש (בתגובה לחרדה או הצפה רגשית). כאשר אנו מאפשרים למכור להמשיך עם כיוון של רגש תגובה, במקרה הטוב אנו מחזקים את ההימנעות מרגש המקורו מתרחקים מהעיבוד של האירוע שאנו רוצים לעבד, ולעיתים אף מגבירים את האלימות או אתהכעס של המטופל עד למצב שיוביל אותו לסחרור. במקרה הפחות טוב והמסוכן אנחנו מאפשרים לחלקים הדיספונקציונליים להתחיל להתגבר ולקחת יותר מקום פעיל, ובמילים אחרות לרוץ להשתמש.
* ערוץ הגוף: כאשר עולה אסוציאציה גופנית שיכולה להיות קשורה למושא השימוש. דוגמאות לכךיכולות להיות מודעות לאיבר המין אצל מכורים למין, תחושת יובש בפה ורצון לשתות למכורים לאלכוהול, הפעלת מערכת העיכול ורצון לאכול אצל מכורים לאכילה כפייתית, או תחילת מודעות למיקום הורידים אצל מכור לסמים. בנוסף, רגשות תגובה ניתנים לעיתים קרובות לזיהוי דרך שפתהגוף. כאשר מטופל מתחיל לכווץ חזק שרירים, אנו נעצור את העיבוד גם כן.
'צעד אחד אחורה' (One Step Back)
לאחר זיהוי של תחילת סחרור ושימוש-במחשבה, משימתנו העיקרית היא לעזור למטופל לזהות את הגירויים, או טריגרים, שמפעילים אותו. אנו משיגים זאת באמצעות עזרה למטופל ב"כאן ועכשיו" לעצוראת הסחרור ולאפשר למטופל "לחזור לשפיות" בשפת 12 הצעדים. לצורך זאת אנו עוצרים את העיבודומבררים ביחד עם המטופל באמצעות שאלות מכוונות מה גרם לתחילת הכניסה לסחרור וכמטפלי EMDR, מעבדים את החומר שהוביל לסחרור ומכוונים לכיוון הקהיה של אותו טריגר ראשוני.
השיטה שאנו מציעים היא באמצעות תשאול צעד-אחד-אחורה. כאשר אנו מזהים כי מערך האסוציאציות של המטופל גולש לסחרור או כאשר המטופל מדווח כי הוא נוטה לכך תוך כדי עיבוד, יש לעצור ולברר מה קרה קודם.
השאלות המוצעות הן:
- מה קרה לך ממש לפני שהתחלת לחשוב מחשבות של שימוש?
- מה ראית ממש לפני שהתחלת להשתוקק ל.....?
- מה חשת ממש לפני ש....?
- מה הפעיל את (הזעם, הכעס, הרעב, החשק ועוד....)?
- איזו אסוציאציה הייתה לך לפני שהייתה לך המחשבה כי השימוש וההתמכרות עדיפים על החיים בלעדיהם?
- מה הרגשת ממש רגע לפני שהתחלת להתעצבן?
- מה גרם לך להתחיל לכווץ את השרירים כך?
- עוד טריגרים נוספים שגרמו לנו להיכנס לסחרור
יש לזכור כי הסחרור שהתרחש בקליניקה הוא אותו סחרור שמתרחש למכור בחיים בחוץ, ולמעשה היכולת לעצור ב"מעבדה הטיפולית" את הסחרור, תאפשר למטופל להתאמן ולעשות זאת גם בחיים מחוץ לקליניקה.
השלבים של צעד אחד אחורה בטיפול במכורים או בסובלים ממחשבות מעגליות והתנהגויות מעגליות:
1 . זיהוי מקדים של טריגרים ושל סחרורים אצל המטופל לפני תחילת העיבוד ב-EMDR.
2 . סיכום מקדים עם המטופל על עצירה וצעד אחורה במידה ומתחיל סחרור.
3 . הסבר על הסיבה לעצירת העיבוד (העתידי) ועל כך שנסטה מהדרך ונעסוק בעיקר בטריגר.
4 . עיבוד EMDR של אירוע, אירועים או כל מטרה(Target) אחרת. מומלץ לפי תוכנית הטיפול שמציעה BLTEPS.
5 . זיהוי כניסה לסחרור.
6 . עצירה.
7 . בדיקה מה קרה קודם לכן: מה הרגשת, חשבת, חשת, הבנת... רגע לפני שהסחרור הגיע.
8 . עיבוד טריגר הסחרור באמצעות גירוי בי-לטרלי (BLS).
9 . מעקב אחר מסלול האסוציאציות עד הקהיה מוחלטת של הטריגר ועיבודו. (לעיתים נערוך פרוטוקול BLSTEPS EMDR מלא על אותה תמונה, תחושה או מחשבה מוקדמת).
10. חזרה למסלול העיבוד הקודם כאשר כעת הטריגר אינו טריגר יותר.
תיאורי מקרה
כישלונות:
לצערנו הרב, לפני שהבנו עיקרון זה היו מספר פעמים שבהן המשכנו עיבוד תוך סחרור של המטופל. להלן מספר דוגמאות:
* ד' מטופל מכור למין אינטרנטי. ד' מתאר כי כאשר עיבדנו אירוע מסוים מילדותו, נזכר ב"כמהכייף לראות פורנו".
המטפל המשיך לעבד וד' המשיך לראות עצמו משתמש, חש בעוררות מינית ולמעשה החל לשקר למטפל כי הרצון במין אינטרנטי נחלש. לאחר סיום הסשן לקח לד' 15 דקות עד שמצא מקום שקט שבו השתמש בפורנוגרפיה באופן אינטנסיבי.
* ח' מכורה לקוקאין. ח' היא עורכת דין מצליחה שמשתמשת בקוקאין באופן קבוע. היא נמצאת בטיפול ובקבוצת צעדים ומדווחת על ניקיון של שבועיים. תוך כדי טיפול וניסיון לעבד חוויית שימוש שאחריה איבדה הכרה היא מתחילה לחשוב על הכיף שבקוקאין. המטפל ממשיך ב-BLS והדחף לא יורד. במפגש שלאחריו היא מדווחת כי מיד לאחר הטיפול "רצה לקנות מנה" ולמעשה מביעה ספק בטיפול ובהצלחתו ומפחדת לגשת לעיבוד נוסף.
* ז' מכור להימורים. תוך עיבוד חוויה טראומתית הקשורה לאבדן סכום כסף גדול נזכר באווירהב"כלוב"- דירת ההימורים.
הוא נזכר בהתרגשות באדרנלין שחווה (בשפתו). המטפל ממשיך לעבדאת דירת ההימורים. ההתרגשות מההימורים עולה ולאחר הפגישה המטופל נכנס לאתר הימורים ברשת.כישלונות אלו עם מכורים קשים בדרכנו לפתח את BLSTEPS לימדו אותנו לעצור ולקחת צעדאחד אחורה.
וכך זה נראה עם צעד אחד אחורה:
ד', גבר מכור למין בן 46. הוא נמצא בקבוצת SA והשימוש שלו מסכן את בריאותו הנפשית, את נישואיו ואת בריאותו הגופנית.
הוא הגיע לטיפול בעקבות כך שלא מצליח להישאר נקי לאורך זמן וברקע קיימים טראומות הזנחה והתעללות משמעותיים בילדות. באחד מהפגישות עיבדנו אירוע קשה במיוחד מהילדות כאשר אביו מסיים להכות אותו קשות. במהלך אחד הסטים, ד' עוצר באמצע ומדווח על סחרור.
מטפל: מצוין שעצרת. מה קרה רגע לפני? (המטופל כבר יודע שסוג הסחרור או איך בא לידי ביטוי אינו רלוונטי)
ד': לא יודע. פשוט התחלתי פתאום לחשוב על תל אביב..
מטפל: מה קרה רגע לפני שהמחשבה עלתה לראש?
ד': חשבתי על המבט שלו חסר האכפתיות כשעוזב את החדר.
מטפל: מה קרה בין התמונה הזו לסחרור?
ד': התחלתי להרגיש מוצף.
מטפל: איזה רגש?
ד': לא בטוח
מטפל: איפה בגוף?
ד': בבטן. נטוש. זו ההרגשה. מרגיש נטוש.
מטפל: שים לב לרגש הזה. תתמקד איפה אתה מרגיש את זה בגוף. אתה יכול להיות עם זה מספיק כדי לעבד?
ד': כן.
המשכנו לעבד את הטריגר של הנטישה שעברה גם לחוויית השפלה, וד' יכול היה להיות איתם מספיק כדי לעבד. בסיום הערוץ חזרנו לאירוע המקורי והמשכנו עד לעיבוד מלא. בפגישה שלאחר מכן דיווח על כך שלראשונה בחייו משהו השתחרר ממנו כאשר דיבר עם אביו בטלפון שהרגיש כמו מעמסה שירדה סוף סוף מכתפיו. עיבוד מוצלח זה היה יכול להסתיים אחרת לגמרי אילו היינו ממשיכים עם המחשבה על "תלאביב.."
סיכום
העבודה הטיפולית עם מכורים אינה פשוטה כלל. לאורך שנים ולצד כישלונות לא מועטים בדרך להבין כיצד ניתן לעבוד באופן בטוח ויעיל עם EMDR, פיתחנו את שיטת ה-BLSTEPS לטיפול EDMR יעיל ובטוח בהתמכרויות מכל הסוגים ורמות המורכבות.
אחת מעקרונות הליבה של עבודת ה-BLSTEPS, שהיא הימנעות מסחרור באמצעות 'צעד לאחור', הוצע ותואר במאמר זה.
עקרון זה מאפשר את העבודה היעילה של EMDR, אשר מאפשרת לראשונה לעבד את הטראומות הקשות אותם סוחבים המכורים מבלי להסתכן להפעיל את מנגנון הבריחה אל השימוש כאשר המטופל מוצף מדי. עיקרון זה מאפשר להשתמש בתחילת מנגנון הסחרור כדי לאתר את החומר הטראומטי שכל כך מציף, ובכך לעבד אותו בצורה יעילה יותר. בכך,כאשר לומדים לעומק את עקרונות ה-'צעדאחד אחורה', אנו יכולים להציע למטופל המכור דרך יעילה ובטוחה לעיבוד הטראומות שבגינן סובל כל כך.
רשימת מקורות
אלכוהוליסטים אנונימיים ) 1988 ( ארגון האלכוהוליסטים האנונימיים בישראל
אקשטיין, א. ) 1998 ( מה שתבחר, מסע האדם אל תוך עצמו. הוצ' מנרה
גולן-שמוחה, ה. הופמן, פ. ויעקב, ב. )תשע"ב(. תהליך ההטמעה של תכנית 12 הצעדים בישראל. בתוך
רונאל, נ. חולף עם הרוח. הוצ' בר אילן, רמת גן.
חן, ג. )תשע"ב(. תמיכה חברתית, תוכנית רוחנית וגמילה מהתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים. בתוך,
רונאל, נ. חולף עם הרוח. הוצ' בר אילן, רמת גן.
רונאל, נ. )תשע"ב(. חולף עם הרוח. הוצאת בר אילן, רמת גן.
Bogenschutz, M. P., Geppert, C. M., & George, J. (2006). The role of twelve-step approaches in dual diagnosis treatment and recovery. American Journal on Addictions, 15(1), 50-60.
Elkins, Y., & Flint, T. (2018, June). BLSteps: A twelve-steps-EMDR interweaved approach to the treatment of addictions of all kinds especially CLTA (complex life threatening addictions). In EMDR in addiction treatment. Presentation at the 19th EMDR Europe Conference, Strasbourg, France
Galanter, M. (2007). Spirituality and recovery in 12-step programs: An empirical model. Journal of Substance Abuse Treatment, 33(3), 265-272.
Johnston, C., Dorahy, M. J., Courtney, D., Bayles, T., & O'Kane, M. (2009). Dysfunctional schema modes, childhood trauma and dissociation in borderline personality disorder. Journal of behavior therapy and experimental psychiatry, 40(2), 248-255.
Siegel, D. J. (2012). Pocket Guide to Interpersonal Neurobiology: An Integrative Handbook of the Mind (Norton Series on Interpersonal Neurobiology). WW Norton & Company.
Shapiro, F., Wesselmann, D., & Mevissen, L. (2017). Eye Movement Desensitization and Reprocessing Therapy (EMDR). In Evidence-Based Treatments for Trauma Related Disorders in Children and Adolescents (pp. 273-297). Springer, Cham.
Solomon, R. M., & Shapiro, F. (2008). EMDR and the adaptive information processing model potential mechanisms of change. Journal of EMDR practice and Research, 2(4), 315-325
Van der Hart, O., Nijenhuis, E. R., & Steele, K. (2006). The haunted self. Structural Dissociation and the. W., Bill (1976). Alcoholics Anonymous: The story of how many thousands of men and women have recovered from alcoholism. Alcoholics Anonymous World Services.
תמונה בראשית העמוד: <a href="https://www.freepik.com/free-photo/concept-of-solution-and-domino-effect-slightly-de-focused-and-close-up-shot-selective-focus_1203372.htm">Designed by Mindandi</a>
* יוני אלקינס – עובד סוציאלי קליני, מדריך EMDR מוסמך, בעל קליניקה פרטית, מטפל ביחידה לתגובות קרב של משרד הביטחון, מטפל מומחה להתמכרויות ומרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית.
** תולי פלינט – עובד סוציאלי קליני, מדריך EMDR מוסמך, מנחה קבוצות ומטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, ומטפל מומחה להתמכרויות. בעל קליניקה פרטית ומטפל ומלמד בגופים ציבוריים שונים. דוקטורנט לקרימינולוגיה בבר-אילן.
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר